אוריה יצחק נולד בכ` טבת תשמ`ה בירושלים. את הברית קיימנו בקרית ארבע ולאחר מכן עלינו חברונה למערת המכפלה.

את שנות הגן וביה`ס היסודי אוריה עבר במעלה אדומים, בשכונת מצפה נבו. הנחת התפילין שלו התקיימה במערת המכפלה. שנות הישיבה התיכונית עברו עליו בישיבת נתיב מאיר בירושלים, משם עבר לישיבת שבי חברון לשלוש שנים של הסתופפות באוהלה של תורה. כאשר חש שהגיע הזמן להתגייס- התגייס לגדודים כפי אמונתו- למודיעין שדה.

חצי שנה לפני תום השירות חלה, כשמונה חודשים לאחר מכן נישא, שוהם נולדה, ובכג` כסליו תשע`ב פתח דלת אחת ועבר לחדר אחר.

זהו סיפורו של גיבור ישראל שנלחם במלחמה קשה ועקובה,

שחלם לנצח במלחמתו זו– ולא זכה,

שחלם כמו כל אחד מאתנו

לבנות חיים טובים ושקטים- ולא זכה,

אך דרך מלחמתו, ודרך חייו,

לימד אותנו פרק בהלכות חיים,

אצילים וטמירים- איך נלחמים בגבורה,

תוך שמירה על חיוך, על תקווה, על אמונה,

על אמונה גדולה שיהיה טוב.

בהפוך על הפוך דווקא הסתלקותו של יקירנו

סימנה את המקום העמוק והרחב שתפש

בקרבנו- הורים, אחיות, אח, אשתו, וחברים.

והכל מצועף בשתיקה- שתיקה של רוגע,

שתיקה שיפה לחכמים, מאוד חכמים,

נשגבים מאתנו דרכי הבורא

ואין לנו להרהר או לערער אחריהם,

אך מבקשים אנו בדברים שהעלינו

לזכרו של יקירנו לתת ולו מבט קטן

אחד על אישיות קורנת ונפלאה,

אישיות שמידת הענווה ופלך השתיקה היו נר

לרגלה. אישיות ששבילי `מסילת ישרים`

היו השבילים שבהם צעד והלך.

יקר שביקרים, שכולם אהבו לאהוב,

כי הוא היה כזה מתוק.

זיכרו לא ימוש מאיתנו לעד.