בית רומנו הוא מתחם יהודי גדול מהמאה ה- 19, השוכן מחוץ לקסבה של חברון. במתחם שני מבנים: בית רומנו ובית השדי חמד. הבניין המקורי של בית רומנו כלל שלוש קומות גדולות (כ- 600 מ"ר כל אחת), בורות מים ומתקני שירותים. את הבניין הקים חיים ישראל (מרקדו) רומנו, סוחר תבואות עשיר מקושטא, במרכז שטח אדמה רחב ידיים אותו רכש.

בצמוד לבית רומנו, בקיר משותף עם פתחים המחברים ביניהם, נבנה בית השדי חמד – הוא ר' חיים חזקיה מדיני זצ"ל, רבה של חברון, אשר כונה כך על שם האנציקלופדיה ההלכתית המונומנטאלית שחיבר.

על פי הכתובת שחקוקה על פתחו של בית רומנו, הוא נבנה בשנת תרל"ו ( 1876–1875).

תאריך בנייתו של בית השדי חמד לא ידוע, אך ברור שנבנה לאחר שהסתיימה בנייתו של בית רומנו, ולפני  תרסא (1901) , השנה בה ר' חזקיה מדיני זצל עבר לגור בו.

עמותת ישיבת שבי חברון, המחזיקה במבנה, והועדה המוניציפאלית חברון משמרות,  משפצות ומשחזרות חלקים במתחם בית רומנו.

 בית רומנו לאורך השנים

עם חנוכתו, בשנת תרלו (1876), שימש בית רומנו כבית מגורים עבור משפחת רומנו, ולכמה משפחות יוצאות תורכיה (בעיקר זקנים שבאו להשלים את שנותיהם בארץ הקודש ולהיקבר בסמוך לקברי האבות), וכן כמרכז אירוח. היה בו גם בית כנסת מפואר שכונה בית הכנסת האיסטנבולי, עבור קהילה קטנה של יוצאי תורכיה שהתגוררו בחברון.

בשנת תרס"א (1901) כשנה לאחר שהגיע ר' חיים חזקיה לחברון, הוא הוזמן ע"י בני משפחת רומנו לגור במתחם, בבית בן שתי קומות המכונה בית השדי חמד. הוא התגורר בקומה השנייה של הבית . זמן קצר לאחר מכן  הקים ר' חזקיה מדיני את ישיבתו ,ישיבת השדי חמד, בתוך בית רומנו, בחדר הצמוד לביתו. בקומת הקרקע שכנה ספריית השדי חמד, ספריה בה היו למעלה מ 10,000 ספרים, חלקם נדירים.

בשנת תרס"ה (1905) נפטר השדי חמד בביתו.

לאחר מותו של חיים ישראל (מרקדו) רומנו בשנת תרע"ב (1912), ביקש בנו, אברהם רומנו, למכור את הבניין, והיה חשש כי ייפול לידי הערבים. ביוזמה של הרב שמעון הויזמן נמכר הבניין למוסדות חב"ד. כמעט כל דייריו הקודמים פונו, למעט בית הכנסת האיסטנבולי, ובקומה השלישית (קומת הכניסה) הוקמה הישיבה הגדולה תורת אמת, הישיבה הראשונה בארץ ישראל בסגנון החדש, בה התלמידים חיים בתנאי פנימייה. ישיבה זאת ומוסדות חב"ד האחרים לא האריכו ימים בבית רומנו, משום שבשנת תרע"ד (1914), בזמן מלחמת העולם הראשונה, גירשו התורכים את אנשי חב"ד מהארץ, עקב היותם נתיני מדינת אויב (רוסיה).

בשנת תרע"ז (1917), עם כניסת הבריטים לחברון, הם השתלטו על בית רומנו, ולמרות התנגדות אנשי חב"ד שוכן במקום הסאריה- בית הממשל הבריטי , תמורת תשלום דמי שכירות לחב"ד. בקומת הכניסה היו בית משפט ותחנת משטרה, ובקומת המסד בית כלא.

בפרעות תרפ"ט (1929) ריכזו הבריטים בקומת הכניסה את ניצולי הטבח ופצועיו, ומשם שולחו לירושלים. בחברון נותר רק יהודי אחד, אשר שימש כשוטר במשטרה הבריטית בבית רומנו.

בשנת תש"ח (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הערבים בבית רומנו בית ספר לבנות , שהמשיך לפעול גם לאחר ששוחררה חברון, בשנת תשכ"ז (1967). לאחר מלחמת ששת הימים נמצא הבניין עם שתי קומות בלבד.

בשנת תשמ"א (1981), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים תושבי העיר, השיבה הממשלה את הבניין לידיים היהודים. בבניין התגוררו מספר משפחות יהודיות.

ישיבת שבי חברון, בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב חננאל אתרוג), שהחלה דרכה בבית הדסה, הועתקה לבית רומנו בתשמ"ב (1982),ומאז שם מקומה הקבע.

בשנים תשנ"ו-תש"ס (2000 – 1996) בעת שנערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומת המרתף שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד 2 קומות.

רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה, למעט החלק הדרומי המשמש את צה"ל כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות. כמו כן, בצידו הצפוני קיימות חנויות נטושות אשר נבנו ע"י הערבים בתרצ"ד (1933).

 ישיבת שבי חברון שוכנת בבית רומנו שבתוככי עיר הקודש חברון.

 הקמת הישיבה

התחדשות היישוב היהודי בחברון החלה בשנת תשכ"ח, כאשר קבוצה בראשות הרב משה לוינגר חזרה לבניין הממשל הצבאי בחברון. היתה זו תחילת הדרך לייסוד קרית ארבע.

בערב ר"ח אייר תשלט, באישון ליל, נכנסת קבוצת נשים בראשות הרבנית מרים לוינגר לבית הדסה שבלב חברון, ומחדשת את היישוב החדש בעיר. לאחר רצח שישה בחורים בליל שבת אמור תשמ בפתח בית הדסה, התגבר הרצון להקים ישיבה בתוככי עיר האבות.

מתוך כך מצליח הרב אבינועם הורביץ, אז תלמיד ישיבה צעיר, לארגן קבוצת תלמידים מישיבת מרכז הרב בירושלים שיבואו להקים ישיבה בחברון.

ושבו בנים לגבולם

בשנת תשמ'ב נכנסים עשרה בחורי ישיבה, בראשות הרב משה בלייכר שליטא, לבית רומנו העתיק. בין המייסדים – אשר אהרון גרוס היד, אשר נרצח בסוף אותה שנה עי בני עוולה.

כבר באותן שנים קשות יכולים היו תלמידי הישיבה והמבקרים בה לשמוע את חזונו של הרב משה בלייכר שליטא על מאות בחורים שיגדשו את ספסלי בית המדרש בעיר האבות…

מאז ולתמיד

היום, יותר משלושים שנה לאחר מכן, התפתחה הישיבה וקומות חדשות נוספו לבית רומנו העתיק. בסוכות תשעו אף נחנך אגף פנימיות חדש בצמוד למבנה. ישיבת שבי חברון מונה היום כ-350 תלמידים, מתוכם כ-80 אברכים. לישיבה מוסדות נוספים, המונים מאות תלמידים והמפארים את קריית ארבע והר חברון, ועוד מאות העתידים לבא 

שדי חמד הוא כינויו של ר' חיים חזקיה מדיני זצ"ל. הוא נולד בירושלים, בן לרב אליהו רפאל מדיני, ממשפחה וותיקה בירושלים, והוסמך להוראה כבר בגיל 13 (!). עקב קשיים כלכליים היגר לקושטא (איסטנבול( ונתמנה לדיין . בשנת התרכ"ו(1866) נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים שברוסיה, לקהילת קרימצקים – קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי הטטרית. הוא התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי שדי חמד. בהיותו בקרים חלה במחלה סופנית בשנת התרל"ח, וכסגולה לרפואתו הוסיפו לו את השם חיים.

שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד: רבו טרדותיי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים.

בי"ט תמוז תרנ"ט (1899) שב לארץ ישראל, לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנות בקרים. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך נתמנה לרב הראשי בחברון, ושימש שם כרב עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה שדי חמד.

הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה – ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה איה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות בגאולה האמיתית.

הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו לאיש אלוהים בשל מראהו הנאה, וזקנו שהיה יורד על-פי מידותיו והגיע, יש אומרים, עד ברכיו. כאשר הובא לקבורה בבית העלמין היהודי העתיק בחברון, ליווהו גם ערבים רבים ביראת כבוד, ובלילה שלאחר הקבורה, התגנבו לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לפנותו לחצר מסגד סמוך. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה. צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של השדי חמד.

על שמו בי"ס יסודי ממלכתי-דתי במעלה אדומים, ורחובות בערי הארץ.

ספריו

מכתב לחזקיהו – חידושים ושו"ת ) איזמיר, התרכ"ה 1865(.

אור לי – שו"ת (איזמיר תרל"א 1871( – לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם.

שדי חמד – כללים, פסקים וחידושים בערכים בסדר אב, בשמונה-עשר כרכים. הספר שדי חמד הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הספר שדי חמד הוא מעין אנציקלופדיה המרכזת תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. למעט הספר פחד יצחק שנכתב 300 שנה קודם לכן, השדי חמד הוא חלוץ בשדה האנציקלופדיות היהודיות.

פקועות שדה – (ירושלים התר"ס 1900 (תוספת לשדי חמד.

בקרים הדפיס גם בקשות ונעים זמירות.