אשר אהרן, בן אלכסנדר ויהודית, נולד בי`א בניסן תשכ`ה (13.04.1965) בניו-יורק, ארצות הברית. הוא היה הבן הבכור למשפחה בת תשעה ילדים. עלה לישראל בשנת 1974 עם משפחתו ולמד בבית הספר של החינוך העצמאי בשכונת בית וגן. את לימודיו התיכוניים למד בישיבה תיכונית, ישיבת ירושלים לצעירים.
כשסיים את הלימודים, היה בין מקימי ישיבת `שבי חברון` בעיר חברון. אשר אהרן היה תלמיד מן המניין במחזור הראשון. הוא תואר על ידי חבריו כ`עדין נפש ותלמיד חכם`. רב הישיבה סיפר עליו שהיה `בחור חי ותוסס, בעל טוב לב נדיר וידי זהב. נכון תמיד לעזור לכל אחד`.
ביום חמישי כ`ו בתמוז תשמ`ג (07.07.1983) עמד אשר אהרן בכיכר התנועה מול השוק הסיטונאי בחברון, והמתין לרכב שהסיע תלמידים לקריית ארבע. לאחר שטנדר הסעות עבר ולא אסף אותו הגיחו לפתע מתוך רכב סמוך שלושה ערבים עם פגיונות, שניים תפסו את אשר אהרן והשלישי דקר אותו בבטן ובחזה. מיד לאחר שדקרו אותו הערבים ברחו.
אשר אהרן הפצוע רץ לכיוון שכונת אברהם אבינו אבל התמוטט בכביש. ערבי שהמתין ברכבו חשב אותו לערבי, והביאו לבית חולים `עליה`, שם סרבו הרופאים לטפל בו כשהבחינו בציציות שלו, והוא מת.
הערבי לקח את אשר אהרן לביתו בכוונה להעלים את גופתו, אך לפני שהספיק לבצע את מזימתו מצאו אותו כוחות הביטחון.
אשר אהרון היה בן 18 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
הכיכר בה נדקר למוות אשר אהרן נקראת מאז על שמו – כיכר גרוס.
