דינה (דבי), בת עמנואל וולף, נולדה בוושינגטון, ארצות הברית, בא` בניסן תשי`ג (17.03.1953). גדלה בבית לא דתי בסילבר ספרינג, מרילנד, ולמדה בבית ספר יהודי.
דינה הגיעה לישראל בהיותה בת 18 כדי ללמוד במכללה, והייתה בת-בית בבית משפחת הורביץ, שאותם הכירה כשלמדה בארצות הברית בבית הספר שניהל האב משה. בבית זה היא פגשה את הבן אלי. הקשר ביניהם היה חזק ואוהב מהרגע הראשון, והשניים נישאו בי` באב תשל`ג.
לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים: בת-שבע, צבי, נחמה ושולמית. בשנת תשמ`ו הם עברו לקריית ארבע. דינה חינכה לתורה ולדרך ארץ באולפנה לבנות בקריית ארבע ובמדרשת הרובע בירושלים העתיקה, והרב אלי לימד בכמה ישיבות ומדרשות. דינה הייתה גם פסנתרנית מוכשרת, שהופיעה, ובעיקר הורתה מוזיקה. היא נודעה בהיותה מחנכת מעולה, מסורה לתלמידיה בכל רמ`ח אבריה. רבים ראו בה מדריכה לחיים, אוזן קשבת, והלכו שבי אחריה.
ביום שישי בערב, ד` באדר ב` תשס`ג (07.03.2003), הסתננה לקריית ארבע חוליית מחבלים. הם פתחו בירי ופצעו אישה. אחר כך פרצו לבית משפחת הורביץ בזמן סעודת ליל השבת, רדפו אחרי בני הזוג בין החדרים ורצחו ביריות את דינה ואת בעלה אלי, כשהם עומדים מחובקים.
המחבלים המשיכו לירות, ואחד מהם אף פוצץ חגורת נפץ בטרם חוסלו במטבח הבית בידי כיתת הכוננות שחשה למקום (שחבריה היו תלמידי הרב אלי).
דינה הייתה בת 49 במותה. הותירה בן, שלוש בנות ונכדים. הובאה למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים, לצד בעלה.
בני המשפחה ספדו להוריהם: `הרב אלי ודינה ניחנו בתכונת אבות האומה: אהבה בלי גבול לכל אדם. מאות אנשים הצטופפו בצילם, התייעצו איתם בכל נושא. הייתה בהם מסירות בלי גבול לכל אדם עם כל בעיה. ביתם היה פתוח לכולם בכל זמן. הם חיו את חייהם מתוך התורה, וידעו להיפתח מתוך התורה לעולם המוזיקה, המדע והפילוסופיה, אך עיקר אומנותם הייתה אומנות הנפש, עם הרבה הומור!…
האהבה העזה ביניהם הקרינה לכל עבר. עד יומם האחרון הם התנהגו כמו זוג צעיר בירח הדבש, וכך גם ביום שישי, ערב מותם, כשטיילו יחד בגבעת התורמוסים בעמק האלה וטבלו בים של פרחים`.